תביעה לחלוקת עיזבון: כשחלק מהיורשים לא משתף פעולה, אלה 6 נקודות שאסור לפספס

במקרים רבים נדרש שיתוף פעולה של כל היורשים כדי לחלק את העיזבון. אבל מה עושים אם היורשים לא מסכימים איך לחלק אותו ביניהם? זהו מצב נפוץ למדי, ותביעה לחלוקת עיזבון עשויה לאפשר להתמודד איתו.

לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, משפחות רבות מגלות שלא ניתן או נכון להתקדם איתו כדי לממש את חלוקת רכושו של הנפטר. זאת, בגלל שמימוש הצו אינו אפשרי. או שעשוי להביא לסכסוכים משפחתיים בעתיד, סרבול בירוקרטי, או חבות מס עודפת. במקרים אלה, מומלץ לרוב לנסות ולערוך הסכם חלוקת עיזבון (קראו עוד כאן). הסכם זה מאפשר ליורשים להתחלק בעיזבון בדרך בה יבחרו, ובלבד שהדבר נעשה בהסכמה מלאה. אבל במקרים רבים, לא ניתן להגיע לכך שכלל היורשים יסכימו על האופן בו יחולקו הנכסים או ישתפו פעולה עם המהלך. כפתרון, ניתן להגיש תביעה לחלוקת עיזבון (המהווה גם ״תביעה לפירוק שיתוף״ ברכוש המשותף). במסגרתה, בית המשפט ייתן צו שיכריע איך יחולקו הנכסים או ימנה בעל תפקיד - מנהל עיזבון או כונס נכסים - שיבצע את החלוקה ליורשים.

מקרים נפוצים בהם מגישים תביעת לחלוקת עיזבון

במקרים רבים, האופן בו הירושה מתחלקת בין יורשיו של המנוח אינו יעיל כלכלית, בנוי באופן שעלול להצית סכסוכים משפחתיים או פשוט לא מתאים. במקרים אלה, יורשיו של המנוח יכולים לשנות את האופן בו יחולק העיזבון לעומת החלוקה ה״מקורית״. אבל כשהיורשים אינם מגיעים להסכמה על אופן חלוקת הנכסים, יידרש ניהול הליך בבית משפט, במסגרת תביעה לחלוקת העיזבון או תביעה לפירוק השיתוף בנכסים המשותפים.

תביעה לחלוקת עיזבון עשויה להתאים במגוון מקרים, כולל -

• ירושה משותפת של חשבון בנק. במקרה כזה, ניתן למשוך את הכספים מהחשבון ולחלק אותם רק אם כלל היורשים חותמים במשותף. אבל לפעמים הדבר לא אפשרי. למשל, כי חלק מהיורשים מתגוררים בחו״ל או מתנגדים לכך שהכספים יחולקו. כל יורש זכאי לפנות לבית המשפט ולבקש לקבל צו המורה על העברת הכספים ליורשים.

• רצון להימנע מבעלות משותפת על נכס, אבל אי אפשר לחלק את הנכסים שווה בשווה. בעוד הצוואה קובעת שמספר יורשים ירשו נכס בודד כגון דירה, במשפחות רבות, היורשים אינם מעוניינים להיות בעלים משותפים. למשל, כי הם חוששים שהדבר ישפיע לרעה על היחסים שלהם. זה חשש מובן: לא אחת, בעלות משותפת על דירה גוררת ויכוחים בנוגע להאם ואיך להשכיר, להשביח או למכור אותה. האתגרים הקיימים ממילא בכל שותפות מתגברים עוד יותר בהקשר המשפחתי, שכן לרוב מעורבים בו גורמים כגון בני זוג או ילדי היורשים. ויכוחים אלה נוטים להפוך נפיצים ולהוביל למריבות וניתוק יחסים. פירוק השיתוף מאפשר להימנע מכך.

מספר דוגמאות -

• בבעלות הנפטר הייתה דירה, אבל היורשים לא יכולים להסכים מי מהם יקבל אותה או מתי או באיזה מחיר או באיזה אופן למכור אותה. כל יורש זכאי לפנות לבית משפט ולבקש למנות בעל תפקיד - כונס נכסים - שימכור את הדירה ויחלק את הכסף בין היורשים ("פירוק שיתוף").

• למנוח מספר דירות שלכל אחת שווי שונה, והיורשים מתקשים להסכים מי יקבל איזו דירה.

• בחלק מהמשפחות לב המחלוקת היא דווקא התכולה של הבית. למשל, מי יקבל סט כלי הגשה וסכו״ם (״סרוויס״) בעל ערך כלכלי או רגשי. לרוב, לא הגיוני להעביר חלק מהכלים ליורש אחד וחלק אחר ליורש שני.

• יצירות אמנות שהיורשים מתקשים לחלק ביניהם או סבורים שלא נכון לממש את כל האוסף ״בבת אחת״. למשל, מחשש שהצעת כלל הפריטים במקביל תפגע במחיר שיתקבל עבורם.

• ליורשים יש צרכים כלכליים שונים. לדוגמה, בעוד יורש אחד עשוי להזדקק לכסף מהעיזבון כדי לשלם עבור הוצאות רפואיות, יורש אחר עשוי שלא להזדקק למזומנים באותה מידה.

• הקשר הרגשי של היורשים לנכסים הוא שונה. למשל, יורש אחד גדל בבית שהיה בבעלותו של הנפטר, בעוד ליורש אחר אין קשר רגשי לבית.

• מספר גבוה של יורשים. למשל, לקרקע שעברה בירושה מספר דורות עשויים להיות בעלי זכויות רבים. במצב כזה, מאתגר להגיע להסכמה משותפת עם כלל בעלי הזכויות.

• חלק מהיורשים אינם מעוניינים להגיע להסכם, וזאת מטעמים אסטרטגיים או טקטיים. למשל, כדי לנסות להגדיל את הנתח שיקבלו מהעיזבון, על חשבון יתר היורשים. דוגמה נפוצה היא בני משפחה החשים או טוענים שהם חשים שקופחו כלכלית, זאת, בין אם תחושה זו מוצדקת או לא.

6 דגשים שחשוב לשים אליהם לב כשעורכים תביעה לחלוקת עיזבון:

• זיהוי הנכסים הרלוונטיים לחלוקה. למשל, האם התביעה תתייחס לעיזבון כולו או חלקו. חשוב לתת לבית המשפט תמונה מלאה על העיזבון כולו.

• זהות הצדדים לתביעה. כלל היורשים צריכים להיות צדדים לתביעה, ורק הם.

• שיקולי מס. חשוב לקחת בחשבון את השלכות המס הפוטנציאליות ולוודא שחלוקת הנכסים מתבצעת בצורה יעילה.

• טעמים אישיים. חלק מהיורשים מעוניינים בנכס מסוים דווקא. למשל, משום שהם מתגוררים בדירה מסוימת, או כדי למנוע תחושת מרירות אצל קרובי משפחה ספציפיים.

• האם קיימים יורשים תושבי חוץ. במקרה כזה, יש לפעול בפרוצדורה מיוחדת כדי לצרף אותם להליך.

• האם קיימים צדדים חסויים, קטינים או כאלה שמונה להם אפוטרופוס או ממונה בייפוי כוח מתמשך. במקרים אלה, יש לקבל אישור מיוחד של בית המשפט.

עו"ד רויטל כרם מלווה יחידים ומשפחות בהסדרת ההורשה ותביעות לחלוקת עיזבון. לעו"ד רויטל כרם נסיון של למעלה מ-30 שנה בליווי לקוחותיה דרך כלל נקודות הציון המשמעותיות בחיים, ובפרט בהסכמי ממון, נישואין, גירושין, אימוץ, הורות, נאמנויות, צוואות ומימוש ירושות.

כיצד נוכל לעזור לך? ליצירת קשר והתייעצות לחצו כאן